TGR12, חשיבה נכונה.

TGR, נפוליאון היל, חשיבה נכונה.

חשיבה נכונה

בסרטון זה נעסוק בעיקרון החשיבה הנכונה. חוקי חשיבה נכונה הינם מאוד פשוטים וברורים, ונראה תמוה למה כה מעטים טורחים להתעכב על פשרם, מאחר והם היסוד הבסיסי, לכל הישג מוצלח. בסרטון זה אנו נבצע סקירה של כללי החשיבה הנכונה, אשר כל האנשים המצליחים פועלים על פיהם.

ראשית נבחין כי חשיבה נכונה פועלת על בסיס 2 עקרונות: העיקרון האינדוקטיבי, המסיק מסקנות על פי נתונים שאינם ידועים, ולכן אנו פועלים במקרה כזה לפי היפותזה, או מה שאנו מניחים שהעובדות הינן. והשני, העיקרון הדדוקטיבי הפועל על סמך קיומן של הנתונים או מה שמצטייר כעובדות, ומבסס את הפעילות ומסיק מסקנות על פיהן.

בשלב הבא, נבחין בין עובדות שרירות, לבין עובדות מסולפות או פיקציות ונקבע האם אנו פועלים על סמך עובדות קיימות או על סמך היפותזה. כאשר אנו בטוחים כי בידינו עובדות מוצקות שעל פיהם עלינו לבסס את חשיבתנו, נמשיך לשלב הבא ובו נפריד עובדות אלו ל- 2 סוגים: עובדות חשובות ועובדות שוליות. כשנעשה זאת, אולי נופתע מהכמות הגדולה של העובדות השוליות בהם אנו עסוקים ברמה היומיומית, לעומת כמות העובדות החשובות. בשלב זה אנו כנראה ננסה להבין מהן עובדות חשובות ומהן עובדות שוליות וכיצד ניתן להבחין ביניהם. ואנו נענה על כך בפשטות, כי העובדות החשובות הינן כאלו אשר מסייעות לנו במידה כלשהי לטובת השגת מטרתנו בחיים. כל העובדות האחרות ככל שזה נוגע לנו, אינו חשוב. לצורך התרגול, נוכל לערוך רשימה של כל העובדות בהן עסקנו אתמול וננסה להפריד ביניהם לעובדות חשובות ולעובדות שאינן חשובות. למעשה, אם נבצע את התהליך הזה באופן יומיומי, אנו נגיע לתובנות נרחבות בנוגע לעיקרון של חשיבה נכונה.

כעת ננסה לערוך הבחנה בנושא השקפות ונראה כיצד קיימת נטיה להחשיב השקפה שאינה מבוססת, למחשבה נכונה. בתור התחלה נבחין בכך שרוב ההשקפות הינן בעלות ערך אפסי מאחר והן מבוססות על דעות קדומות, סובייקטיביות, ניחושים, בורות וכיוצ"ב. אלו הן אמנם מילים קשות אך הן מייצגות את כל האומללות שאנשים חווים ביומיום שלהם ללא כל נחיצות. אפילו ניתן לאמר כי מכל הטרגדיות של האנושות אשר גורמות לאומללות וכישלונות אין אכזריות הרסניות וחסרות רחמים מאשר אלו המגיעות מאנשים בורים אשר לא טרחו ללמוד כיצד לחשוב נכון. יהיה חכם לא להביע דעה או אפילו לא להיות בעלי דעה בנושאים בהם אין לכם מספיק עובדות אמתיות ומוצקות, שאינן השקפות מוטעות, המבוססות על נתונים מסולפים הנובעים מכל הגורמים שציינו לעיל.

אם נבין זאת לעומק ונבחן את זה, ניווכח כי ככל שהאדם יותר מצליח ומפותח, כך הסיכוי שהוא יביע איזושהי עמדה לא נכונה ומדויקת על כל נושא שהוא, קטן. כמו כן, נוכל להיווכח, כי הבטלנים והנכשלים, בד"כ מפתחים השקפות בנוגע לכל דבר אפשרי.

ככלל, אם אתה נחשף לדעה או השקפה אשר ההיגיון שלך לא שלם איתה, ע"מ לא להיות מולך שולל, אמץ לעצמך את הנוהל לשאול את משמיע הדעה או ההשקפה- איך אתה יודע? או על סמך מה אתה קובע דעה זו? אל תקבל התחמקות ועמוד על כך שתקבל תשובה, החושפת לגמרי את מקור הידיעה. עשה זאת לא משנה מיהו הדובר ולא משנה מה המוניטין שלו כדובר אמת או כבעל סמכא. שהרי זו זכותך הטבעית לשלוט לחלוטין במחשבותיך המלאות, קרי שליטה במיינד, לכן עלינו להתייחס לכך ברצינות ולשמור על דעותינו והשקפותינו ולא לאפשר לאחרים לבצע את זה עבורנו, ובטח לא לקבל מאחרים דעות מסולפות.

להלן רשימה של 7 כללים, אשר במידה ונמלא אחריהם לאחר שנשנן אותם מידי יום, נוכל לשמור על חשיבה נכונה:

1)      לעולם אל תקבל את דעתם של אחרים כעובדות, עד שלא למדת את מקור הדעות הללו, ובאת על סיפוקך לגבי מידת הדיוק שלהם.

2)      זכור כי דעה חינמית, לא משנה ממי היא התקבלה, לרוב שווה בדיוק את ערכה.

3)      הזדעק באופן מידי כאשר מישהו מדבר על מישהו אחר באופן שאינו הולם, משום שעובדה זו היא עילה מספקת בשביל לגרום לתוכן להיות מוטעה ומשוחד.

4)      כאשר אתה מבקש מאחרים מידע אל לך להסגיר מה מטרת שאלתך, משום שלרוב האנשים קיימת נטייה מובהקת לסלף דברים לשם ריצוי שומעיהם. שאלות מחושבות ומנסחות היטב יכולות לסייע לך לצורך גיבוש תמונה ומחשבה נכונה.

5)      זכור כי כל דבר אשר קיים ביקום יכול להיות מוכח. לכן כאשר אין הוכחה למשהו, כנראה שהוא אינו קיים.

6)      אחד מהניסים הגדולים והבלתי מוסברים ביותר, מורכב מהעובדה שהן האמיתות והן השקרים מגיעים עם סממנים שניתן לזהות. לכן, מומלץ להתחיל לפתח חוש לקלוט אותן ולאתר מתי זו אמת ומתי שקר.

7)      אמץ לעצמך את הנוהל לשאול כל פעם שאתה נתקל בסוגיה שאינך יכול להיות בטוח שהיא נכונה, לשאול- "איך אתה יודע"? אם תדע להתמיד בכך, תתקל לא מעט בהתפתלויות ומבוכה מצד אלו שאינן יודעים לומר מאיפה הם יודעים את מה שהם מצהירים.

החושבים הנכונים, הם בד"כ בעלי חשיבה מדעית, ולכן השקפותיהם מבוססות על עובדות שנבחנו באופן אובייקטיבי ולא על סמך משאלות ליבם או מה שהיו רוצים שתהיה האמת. הרבה פעמים משאלות ליבנו דוחפות אותנו להסיק מסקנות מוטעות ולחשוב באופן שגוי.

אם נבחן עצמנו בקפידה נגלה כי הרגשות שלנו הם עקב האכילס שלנו בכל הנוגע לחשיבה נכונה. קל מאוד להאמין למה שאנו רוצים להאמין, ואכן הרבה אנשים נוהגים כך. אולם זה מונע מאתנו לשלוט במיינד שלנו ומסלף לנו את החשיבה. ולכן המזניחים את החשיבה הנכונה צפויים להתאכזב ולפתוח את תכולת החבילה השלילית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים